תביעות נזיקין​​

03-688-8281​

דיני הנזיקין עוסקים בסיטואציה שבה נגרם נזק על ידי גורם שניתן להטיל עליו חבות במשפט בגין אותו הנזק. דיני הנזיקין דנים בשתי שאלות עיקריות:

  • האם קיימת אחריות של גורם הנזק?
  • מהו הסעד לו זכאי הניזוק מאת המזיק?

 

הסעד העיקרי והשכיח ביותר הוא סעד הפיצויים. המדובר בסכום כסף שיש בו כדי לפצות על הנזק שנגרם. סוגיית אופן הערכת גובה הפיצוי היא שאלה סבוכה ומורכבת וקיימים כללים רבים שנועדו לסייע במתן מענה לה. סעדים נוספים הם צו עשה או צו מניעה (צו לא תעשה).

 

שאלת האחריות:

את קיומה או אי קיומה של האחריות בנזיקין יש לבחון לפי מספר אלמנטים. ראשית - משטר האחריות הנוהג - מהי רמת האחריות של המזיק לתוצאות מעשיו, כמה הוא יכול לשלוט בתוצאות. דיני הנזיקין מכירים בסקאלה של משטרי אחריות, החל מהאחריות המוחלטת, שפירושה הוא כי ניתן לחייב אדם אף שלא הייתה לו כל מודעות למעשה המזיק או שליטה בתוצאותיו האפשריות, דרך הרשלנות, המהווה "אשמה חברתית", דהיינו סטייה מסטנדרט ההתנהגות הסביר, ועד לדרישת כוונה ומודעות בפועל. אם נקבע כי לאדם אחריות לביצוע עוולה מסוימת, יש לבדוק לעיתים גם קיומו של אשם תורם מצד הניזוק, העשוי להפחית את מידת האחריות ובעקבותיה את סכום החיוב הכספי כפיצוי.

דוגמה למשטר אחריות המבוסס על רשלנות מצויה בפקודת הנזיקין. עוולת הרשלנות, בניגוד לעוולות ספציפיות, היא עוולת מסגרת כללית, שאינה מפרטת התנהגות אסורה, אלא קובעת חובת זהירות כללית. אם אדם הפר את חובת הזהירות, קרי התרשל, והתרשלותו קשורה בקשר סיבתי לנזק שגרם - הרי שהתקיימו יסודות עוולת הרשלנות:

 

  • התרשלות המזיק: בית-המשפט משווה את התנהגות המזיק להתנהגותו ההיפותטית של האדם הסביר, ומתוך כך מסיק האם התרשל המזיק. התנהגות האדם הסביר נקבעת לפי קנה מידה אובייקטיבי, כלומר לא לפי שיקול-דעתו של המזיק הספציפי, אלא לפי צורכי החברה.

 

  • חובת זהירות המוטלת על המזיק כלפי הניזוק: המשפט דן בהרחבה בעקרון חובת הזהירות, ככלי לסינון הטלת אחריות על מזיקים. פקודת הנזיקין קובעת את המודל הענייני, לפיו אדם שהתנהג בצורה שחורגת מהתנהגות האדם הסביר וגרם נזק, הריהו רשלן. הפסיקה הרחיבה כלל זה לשני סוגים של חובת זהירות - חובה מושגית וחובה קונקרטית: חובה מושגית - האם על סוג מסוים של מזיקים להזהר ביחס לסוג מסוים של ניזוקים (למשל, האם על קבלני פיגומים לדאוג לרשת את הפיגומים כדי שחפצים לא יפלו על עוברים ושבים), וחובה קונקרטית - האם במקרה ספציפי היה על מזיק ספציפי לצפות את הנזק, והאם הייתה לו אפשרות טכנית לעשות זאת. אם התשובה לשאלות אלו היא חיובית, אזי יש התרשלות, וניתן לבדוק את קיומם של יתר יסודות העילה.

 

  • קשר סיבתי - (ליתר נכון באנלוגיה לפי דיני העונשין = מודעות סוביקטייבית מאחד מרכבי היסוד העובדתי) קיום נזק לניזוק בעטיה של התרשלות המזיק: בבחינת הקשר הסיבתי יש להבחין בין קשר סיבתי עובדתי לבין קשר סיבתי משפטי:

 

  • קשר סיבתי עובדתי - האם ההתנהגות המזיקה היא הגורם מבלעדיו אין לקרות הנזק? למשל: אדם שתפקידו לזווד מטוסים שכח לשים במטוס קל מצנח. אירעה תאונה, והמטוס התרסק, הטייס לא הצליח להיחלץ, ונפגע. עד כמה הייתה התנהגותו של האדם ששכח לצייד את המטוס במצנח הגורם מבלעדיו אין לפגיעה בטייס? לעיתים מבחן ה"גורם בלעדיו אין" לא מעניק תשובה מספקת לשאלת קיומו או היעדרו של קשר סיבתי.

 

  • קשר סיבתי משפטי - האם מדובר בקשר סיבתי שאנחנו מעוניינים להטיל עליו אחריות? האם המזיק צריך היה לצפות שהנזק יגרם בעקבות ההתנהגות? מדובר בשאלה נורמטיבית ולא בשאלה עובדתית.

 

הסעדים בדיני הנזיקין:

משנקבעו החבות ושיעור החבות, יש לדון בסעדים העולים מכך. הסעד העיקרי בדיני הנזיקין הוא פיצוי כספי. מטרתו היא בדרך כלל להשיב את הניזוק למצב בו היה אילולא אירע האירוע המזיק, אך במקרים מסוימים המטרה היא עונשית (פיצוי עונשי או פיצוי ללא הוכחת נזק כגון במקרה של חוק לשון הרע, או חוק עוולות מסחריות). פיצוי זה נפסק בדרך כלל לפי ראשי נזק:

 

  • ראשי נזק ממוניים. לדוגמה: הוצאות בעבר ובעתיד (הוצאות רפואיות, דמי נסיעה, עזרת צד ג'); הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד.

 

  • ראשי נזק לא ממוניים: כאב וסבל (לרבות ההיבט הסובייקטיבי של אובדן הנאות החיים); קיצור תוחלת החיים.

 

במקרה של אחריות מוחלטת יש בדרך כלל הגבלות על סכום הפיצוי. כך לדוגמה, בפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים - לא ניתן לדרוש הפסד השתכרות בסכום העולה על פי שלושה מהשכר הממוצע החודשי במשק. כן מוגבל הפיצוי בגין כאב וסבל לפי חישוב מסוים המופיע בחוק, והמבוסס על אחוזי נכות, ימי אשפוז וגיל הנפגע.

 

עצות חשובות בדיני נזיקין:

  • בדקו וודאו בצורה היסודית ביותר מהו המפגע בשלו נפגעתם.
  • אספו פרטים מזהים של עדים שראו את התאונה.
  • אספו ראיות אודות מקור הנזק. צילומים הם חשובים, אולם אם מדובר באחריות שאינה נובעת ממפגע שניתן לזיהוי בעין, הקליטו שיחה עם אנשים שיכולים להעיד על הסיבה לנזק, רצוי עם בעלי תפקיד בגוף שגרם או אחראי לדעתכם לנזק.
  • התייעצו בהקדם האפשרי עם עורך דין, ולו טלפונית בלבד, בכדי שתקבלו הדרכה מידית חשובה.
  • יש לזכור: אין לשוחח עם שליחים/חוקרים מטעם הגורם המזיק. לעתים קרובות תבקש חברת הביטוח של הגוף המזיק לאסוף ראיות שיפגעו בתביעתכם הצודקת בהמשך. מאחר ואינכם ערוכים להתמודד מול החוקרים הפרטיים לבדכם, יש להימנע מכל מגע איתם להפנותם לעו"ד המטפל.
  • להבדיל מתביעה כנגד חברת הביטוח שלכם בה יש מחויבות לשתף פעולה עם חברת הביטוח, במקרה של תביעת צד שלישי וחברת הביטוח שלו, אין מחויבות כזו לכם כתובעים.